שינתו האחרונה

יוסף כהן -אלרן, משורר

ציור: נורית שושני

כָּךְ נָס הוּא מִן הַקְּרָב

פֶּתַח בֵּיתִי הִגִּיעַ

פָּרַשׂ אֶת זְרוֹעוֹתָיו

בִּקֵּשׁ כִּי לוֹ אוֹשִׁיעַ

יָדַעְתִּי מִי הַבָּא

יָצַקְתִּי לוֹ חָלָב

שָׁתָה וְגַם רָוַח

הִצַּעְתִּי לוֹ מִשְׁכָּב

כְּשֶׁנִּטְרַף שֵׁנָה

אֲשֶׁר מָתְקָה עָלָיו

חִכִּיתִי לַבָּאִים

וּכְשֶׁשֶּׁמֶשׁ עָלָה

מָצְאוּ הֵם אֶת רֹאשׁוֹ

מֻנָּח עַל הַסִּפִּים

מתוך: יוסף כהן -אלרן, ׳סונטות תנ"כיות׳, מתוך: כמו הים כמו הרוח כמו החול", הוצאת צבעונים 2015