יוסף עוזר, משורר
 |
| וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח אֶת־גֹּמֶר בַּת־דִּבְלָיִם וַתַּהַר וַתֵּלֶד־לוֹ בֵּן (הושע א 3) |
גֹּמֶר בַּת-דִּבְלָיִם.
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: שֶׁמְּתוּקָה בְּפִי הַכֹּל כִּדְבֵלָה,
אָמַר רָב: שֶׁהַכֹּל גּוֹמְרִים בָּהּ.
זֶה מַה שֶׁהָרַב אָמַר.
וּשְׁמוּאֵל אָמַר: שֶׁהַכֹּל דַּשִּׁים בָּהּ כִּדְבֵלָה.
שְׁלוֹשָׁה גְּבָרִים מְמַיְּנִים אֶת הַתַּעֲנוּג:
מְתוּקָה.
גּוֹמְרִים.
דָּשִׁים.
הִיא גְּלוּיַת עֶרְוָה.
לָהֶם גְּבוּרַת אֲנָשִׁים מְכֻסָּה
הֵם גְּלוּיֵי לֵב וּשְׂפָתַיִם
אֲבָל הִיא עֲרוּמָה.
הֵם לָשִׁים אֶת שְׁמָהּ, אֶת דְּבֵלוֹתֶיהָ,
לֹא אֶת תַּאֲנִיָּתָהּ.
רְאֵה
בַּגְּמָרָא הַקְּדוֹשָׁה.
יפה מאוד. איזו אמפתיה לגומר. מועט המחזיק את המרובה. מה היה אומר הושע על דברי חז"ל?
השבמחקלהשאיר, בהחלט להשאיר. היא האשה גומר מלאה תפקיד נבואי בידי אלוהים , היא העבירה את מסר אלוהים דרך ילדיה ובכך קדושתה
השבמחקהשיר גומר יפה : ״ הם לשים את שמה את דבלותיה לא את תאניתה״