 |
| בלפור חקק |
וַיֵּלְכוּ שָׂרָה וְאַבְרָהָם יַחְדָּו
אֲנוּסִים עַל פִּי הַדִּבּוּר הַנֶּחְנָק
מִן הַבֹּקֶר הַשְׁכֵּם הָלְכוּ
יַחַד אֶל הָהָר בַּמֶּרְחָק
עִם בְּנָם עִם יְחִידָם
עִם יִצְחָק.
כָּךְ הֵם הָלְכוּ שׁוֹתְקִים
הָאָב הַמַּאֲמִין וְהָאֵם הַבּוֹכִיָּה
עַד בּוֹאָם אֶרֶץ מוֹרִיָה.
וּבְבוֹאָם עַד אַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ
הִנִּיחַ אַבְרָהָם עֲצֵי מַעֲרָכָה
וְשָׂרָה סִקְּלָה הָאֲבָנִים סָבִיב –
הָאָב עוֹקֵד וְהָאֵם בּוֹכָה.
וּכְשֶׁאָמַר הַמַּלְאָךְ
שְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר
הָיָה רוּחַ בָּעֵצִים וְסַעַר
הָיְתָה מַאֲכֶלֶת בַּיָּד כְּתַעַר
וְצָעֲקָה שָׂרָה בְּתוֹךְ הַדְּמָמָה:
לֹא אֹבֶה בְּשׂוֹרַת מָוֶת
גַּם אִם מִפִּי אֱלֹהִים תִּשָּׁמַע.
כָּפַף רֹאשׁוֹ אַבְרָהָם אֶל הַיֶּלֶד
 |
| העץ |
כָּפַף רֹאשׁוֹ אֶל שָׁמַיִם בְּתַחֲנוּנִים
וּבְיָדוֹ הַמַּאֲכֶלֶת:
אַתָּה אֱלֹהַי וַאֲנַחְנוּ הַצֹּאן
וְתָבוֹא לְפָנֶיךָ שְׁעַת רָצוֹן
שְׁמַע אֶל צַעֲקַת הָאָב וְהָאֵם
וְאַתָּה תִּזְכֹּר וּתְרַחֵם.
וּכְשֶׁבָּא הָאַיִל אַחַר כָּךְ
וְעָמַד לְיַד הָעֵץ מְבֹהָל וְאִלֵּם
כְּאַיִל
לַטֶּבַח
יוּבַל
לָקְחָה שָׂרָה מִפִּרְיוֹ
הַחַי שֶׁל הָעֵץ
וַתֹּאכַל.
* מתוך: בלפור חקק, "משורר של חצות", 2010.
המשורר בלפור חקק הוא מפקח במשרד החינוך, מזכירות פדגוגית; חתן תנ"ך עולמי לנוער (1965); יו"ר אגודת הסופרים העברים (2011-2005).
Cry of the Mother
Translated by Prof. Eitan Medini
 |
| Prof. Eitan Medini |
Sara and Abraham walked off together
Forced by suffocated command
Since early morning walk off
Together far away toward the mountain
With their only begotten Son
With Isaac
In their way quietly they walked
The faithful father and the crying mother
Until they came to Moriah
And with their arrival to the Altar Stones
Abraham laid down a series of woods
And Sara removed the stones around
The father ties down, and the mother cry
And when the angel said
Extend your hand to the boy
There was wind and storm in the trees
There was a very sharp knife in the hand
Sara screamed in the silence
I will not wish news of death
Even if heard from God’s mouth
Abraham bent his head toward the boy
Bent his head to heaven for mercy
And in his hand the knife
You are my God we are the sheeps
Let an hour of Good Will come before you
Hear the cry of the father and of the mother
And you will remember and grant Mercy.
A deer came latter
And stood by the tree frightened and mute
As a deer
For a slaughter
Will be led
Sara took from it’s live fruit
Of the tree
And She Eaten
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה