יום שלישי, 28 בפברואר 2017

הוראת מגילת אסתר: לימוד דרך סינמה – סיפורו של אלאדין וסיפורם של מרדכי ואסתר

עדינה הכהן-זבלוקי, האוניברסיטה העברית
עדינה הכהן-זבלוקי

מבוא
ברצוני להציג אפשרות הוראה של מגילת אסתר בצורה בלתי פרונטאלית על ידי שימוש במדיה של סינמה. שילוב מיומנויות מגוונות בהוראה ולימוד יצירתי, פותחים בפני התלמידים דלת לעולם מופלא "מחוץ לקופסה", או יותר נכון מחוץ לכיתה המרובעת שהם יושבים בה כל היום. במקום לקבע את מחשבות התלמידים ואת יכולותיהם ללמידה פרונטאלית, העתקה מהלוח, שינון חומר (הנגיש להם בכל מקרה בכל האמצעים האלקטרונים שבידיהם) ומבחנים יבשים, ניתן לאתגר אותם לחשיבה יצירתית. חוויה המאפשרת להם להתבטא בצורות שונות ולחוות למידה בערוצי תקשורת שונים. למידה כזו יכולה להיות מובנת, מהנה, ואף לעזור לתלמידים עם קשיים בכתיבה, הבנת הנקרא וקשב וריכוז להצליח בלמידה מבלי להיחסם על ידי הקשיים הללו. הרבה כיתות הן הטרוגניות ומצריכות מהמורה לחפש דרכים שונות להגיע אל כל תלמיד ולתת לכל תלמיד אפשרות ללמוד ולפרוח.  

Aladin - illustré par Albert Robida - Paris - Imagerie merveilleuse de l'Enfance - Illustration de la page 4


יום שני, 27 בפברואר 2017

פורים - מסכות, תחפושות, רדיפות והמרות

פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

מה עוד מסתתר מאחרי קריאת המגילה בפורים?
מסכות, תחפושות, רדיפות והמרות
בין אסונות לשמחות

מגילת אסתר, אמסטרדם. צילום: יואב מזור
"Does anyone seriously believe that myth and literary fiction do not refer to the real world, tell truths about it, and provide useful knowledge of it?" Hayden White

חג פורים הוא החג הנחוג במחצית החודש השנים עשר, חודש אדר, לפי הלוח המקראי, כזיכרון ליום שבו ניצלו היהודים מיד אויביהם שזממו להשמידם כמתואר במגילת אסתר. י"ד באדר הפך ליום שבו זוכרות קהילות ישראל מדי שנה זיכרון כפול: את איום הכיליון שעמד לפתחן של קהילות יהודיות בגולה, בשל נבדלותן  של קהילות מיעוט, שעוררו לא פעם תחושת איום וחשד בחתרנות בקהילת הרוב שבתחומה התגוררו,  בשל זרות אורחות חייהם, ואת  יום חג המציין את נס הצלתן של קהילות יהודיות מהאשמות שנאשמו על לא עוול בכפן, ואת ישועתן מסכנת השמדה וכיליון שריחפה עליהן בשל האשמות שווא אלה לאורך ההיסטוריה.

יום ראשון, 26 בפברואר 2017

פורים שחל בו תשעה באב

יוסף עוזר, משורר
נְתָאֵר לָנוּ שֶׁמָּרְדְּכַי הַיְּהוּדִי
הָיָה נִבְחַר לִמְלֹךְ עַל 127 מְדִינוֹת.
לַחְסֹךְ מֵאֶסְתֵּר אֹנֶס, כִּי
כָּל-כְּבוּדָּה בַת-מֶלֶךְ פְּנִימָה.
פְּנִימָה, כְּלוֹמַר, בְּדִיּוּק זֶה.
נְתָאֵר: וַשְׁתִּי הִיא שֶׁבּוֹחֶרֶת,
מְדִיחָה אֶת הַמֶּלֶךְ הַטִּפֵּשׁ וּמְמַנָּה אֶת מָרְדְּכַי.
וְלֹא הָיִינוּ עוֹמְדִים נִכְלָמִים
מִמְּחִיאוֹת כַּפַּיִם מַחְרִישׁוֹת אָזְנַיִם
שֶׁמְּקַבֶּלֶת עַד הַיּוֹם הַנֶּאֱנֶסֶת.
מַסֵּכוֹת עוֹטוֹת בְּנוֹתֵינוּ כָּל פּוּרִים.

יום שבת, 25 בפברואר 2017

קדש, קדש ברנע ומבצע קדש

נסיון לתאר את יציאת מצרים במפה
היישוב קדש, או בשמו המלא קדש ברנע (במדבר לב, ח; לג, לז; לד, ד), היה נווה-מדבר חשוב בחצי האי סיני, והוא מוזכר גם בתיאור הגבול הדרומי של הארץ (לד, ד). קדש נזכרת כבר בסיפורים על אברהם ויצחק (בראשית יד, ז; טז, יד; כ, א), אך רוב המסורות הקשורות במקום זה הן מתיאורי נדודי ישראל במדבר. משם נשלחו המרגלים לתור את הארץ, ולשם חזרו (במדבר יג, כו; דברים א, יט ואילך; יהושע יד, ו-ז, ועוד); שם מתה מרים ושם נקברה (במדבר כ, א); משם שלח משה שליחים אל מלכי אדום ומואב כדי לבקש לעבור בארצותיהם (במדבר כ, יד-כא ועוד); בקרבת מקום, בהר ההר, מת אהרן (במדבר כ, כב ועוד); שם ישבו בני ישראל ימים רבים (דברים א, מו) ומשם החלו לנדוד במדבר (דברים ב, יד).

יום חמישי, 23 בפברואר 2017

תנ"ך גוטנברג - הספר הראשון בדפוס במערב

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


תנ״ך גוטנברג
היום לפני 562 שנה הוא התאריך הרשמי של הופעת הספר הראשון במערב שהודפס במכונת דפוס, הלא הוא ’תנ“ך גוטנברג‘. 23 בפברואר שנת 1455. יוהאנס גוטנברג נחשב לאבי מהפכת הדפוס. גולת הכותרת של מפעלו, הדפסת התנ“ך, נעשתה בעיר הולדתו, מיינץ שבגרמניה. לספר שני כרכים: הברית הישנה (הוולגטה) והברית החדשה. משערים שגוטנברג הדפיס 180 עותקים של התנ“ך. חלקם הודפסו על קלף וחלקם על נייר. לטקסט המודפס הוספו עיטורים צבעוניים שצויירו ביד כדי שהספרים המודפסים יידמו לכתבי יד מסורתיים. בגלל העיטורים כל עותק של תנ“ך גוטנברג הוא עותק ייחודי. כיום ידוע על 48 עותקים ששרדו, לא כולם שלמים. עותק שלם של הספר מוצג במוזיאון גוטנברג שבמיינץ.

מבעד לפריזמה מאירת פנים: ונייטה לפרשת משפטים

יצחק מאיר, הוגה דעות סופר ומשורר

שבת בין הערביים, מסתורין. געגועים בצוותא של ניגון לעולמות שמעבר. מאה הברכות של אותו יום הפותחות כולן ב"ברוך אתה" האינטימי, מנויות כבר כמעט כולן. ה"אתה" הישיר, הקרוב, הבלתי אמצעי כביכול, מתמזג בשירה הפותחת במנחה "אחה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל בארץ". נפלו מחיצות. אלוהים שמשורר התהלים אומר עליו "כִּֽי אַתָּ֤ה ה' עֶלְי֥וֹן עַל כָּל הָאָ֑רֶץ מְאֹ֥ד נַ֝עֲלֵ֗יתָ עַל כָּל אֱלֹהִֽים" (תהלים צ"ז,ט') ושהפרשן המלבי"ם אומר עליו "כי אתה, על ידי משפטיך, נעשית עליון על כל הארץ, שיכירו הכל שאתה העליון והסבה הראשונה"- מתרפקים עליו ב"אתה" כאילו הנעלה חובק מרחוק את הקרוב, ואומרים לו "עמך ישראל", משל יש לו  לקונה שמים וארץ קניין מיוחד בתוך הקניין כולו. "וַאֲנִ֣י תָמִ֣יד עִמָּ֑ךְ אָ֝חַ֗זְתָּ בְּיַד יְמִינִֽי" (שם ע"ג,כ"ג) אומר המשורר, וחותם שירו בתיבות "וַאֲנִ֤י קִֽרֲבַ֥ת אֱלֹהִ֗ים לִ֫י ט֥וֹב שַׁתִּ֤י׀ בַּאדֹנָ֣י יְ.קֹ.וִ֣.ק מַחְסִ֑י" ( שם,כ"ח). מה הוא הגשר הזה בין וַאֲנִ֤י המאמין הרתוק זעיר זעיר לארץ לבין אלוהיו המשוטט באדנות ביקום ומלואו, מהו ה'אני' וה'אתה', גשר ברזל - גם אין למוש אותו? גשר מיסטי המרחף כמשל? דימויים אלגוריים? מהות? 

יום רביעי, 22 בפברואר 2017

זמן ערום

דיתה שביט, ציירת, סופרת ומשוררת  

זמן מסמא עיניים

זְמַן עָרוּם
מִכָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה
מְסַמֵּא עֵינַיִים
צְעִירוֹת
מֵרְאוֹת
נְכוֹחָה
רְעוֹת
בִּשְׂדוֹת 
זָרִים.

יום ראשון, 19 בפברואר 2017

הני שקולניק: ציורי תנ״ך בחרוזים


הני שקולניק, אומנית ילידת 1919. נולדה בגרמניה, ברחה מאימת הרייך השלישי לאיטליה, כומר הצילה את חייה. נישאה, ונולדה לזוג בת יחידה, סבינה סעד, שהיא אומנית בזכות עצמה. שקולניק היתה בנעוריה ספורטאית. עסקה צילום באיטליה והיתה לצלמת מפורסמת עטורת גביעים ומדליות. היא אוטודידקטית בלימודי צילום שלה. למדה לבד מספרים של צלמים מפורסמים כמו פיינינגר. בגיל מופלג עלתה לישראל והחלה ליצור בחרוזים. יצרה עשרות תמונות, ביניהן סצינות תנ״כיות. עבודותיה מצטיינות במבט מקורי, אופטימיות והתאמת צבעים מקסימה. שקולניק לא מאפשרת לגיל, למצב הבריאות (היותה מרותקת לכסא גלגלים) ולקשיי ההגירה לפגוע בכושר יצירתה ובחדוות החיים שלה. קיבלה פרס של חביבת הקהל מבית אביחי בשנים 2014 ו2011. ומבית אביחי ומוזיאון ישראל ביחד בשנים 2012 ו-2011. 

יום שבת, 18 בפברואר 2017

דרכים לפיענוח סיפור מקראי

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הדברים הבאים הם בחזקת צרור מפתחות שיסייעו לכם לפתוח דלתות לעולמות המשמעות של הסיפור המקראי, אבל אם תישמו אותם באופן מושכל תגלו שהם  שהתגליות המקראיות הופכות מהר מאד גם לתגליות על עצמכם ועל מורכבות המצב האנושי.
ובכן,
בבואכם לפענח סיפור מקראי תנו לבכם לתופעות הבאות כדי לרדת לצפונותיו:

כתיבת עבודה סימינריונית: הבטים מהותיים

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


העבודה הסימינריונית היא גולת הכותרת של הלימודים האקדמיים לתואר ראשון. במחקר רציני ומאומץ תחוו בוודאי את חדוות הדעת המשכרת כמו גם שעות של קושי ושל תסכול שהן חלק בלתי נפרד מדרך המחקר. מטרת ההארות שלהלן היא להבהיר לכם את משמעותה של העבודה הסימינריונית כדי שתוכלו להפיק ממנה את מירב התועלת ולבצעה ביעילות תוך פרק זמן סביר. 
המייחד את העבודה הסימינריונית ממבחנים ומתרגילים הוא שבמבחנים ובתרגילים המרצים קובעים עבורכם את הנושאים ואת חומרי הקריאה, בעוד שבעבודה הסימינריונית לא רק שאתם עצמכם בוחרים את התכנים ואת חומרי הקריאה אלא גם קובעים את המטרות, הדגשים, הטענות והמסקנות. עבודה סימינריונית היא עבודה אישית וייחודית שבה כל אחד מוזמן לבחור בנושא המושך את לבו מתוך התחום הרחב של הקורס שבמסגרתו היא נכתבת. העבודה הסימינריונית איננה מבוססת כמו המבחן על היכולת לזכור דברים אלא על היכולת לחשוב עליהם, להפנימם וליישמם להקשרים מתחדשים. החוקרים הם יצרני הידע, והידע האנושי הוא פרי מאמץ מצטבר של דורות של חוקרים. בעבודה הסימינריונית אתם מתנסים במעבר מצרכנות הידע לייצורו, ואף שלא תדרשו לחדש חידושים מחקריים - אם כי ייתכן מאד שתגיעו לכאלה(!), תחוו לפחות מהבחינה האישית-ביוגרפית את חוויית ייצור הידע.

יום חמישי, 16 בפברואר 2017

עבודה סימינריונית במקרא - הנחיות טכניות לכתיבה אקדמית

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


כתיבה אקדמית נעשית על פי כללים. ישנן שיטות שונות. המשותף לכולן הוא הדרישה לניסוח הדברים באופן אחיד, עקיב ואובייקטיבי. הנה השיטה הנפוצה, אם כי לא הבלעדית, לכתיבת עבודה סימינריונית על פי כללים. 

1. הקף העבודה: 23-27 עמודים כולל ההערות. אפשר להוסיף על כך נספחים על פי הצורך (מפות, טבלאות, רשימות, מקורות). מבנה בסיסי: שער, תוכן עניינים, מבוא, גוף העבודה (פרקים ותתי-פרקים), סיכום, נספחים (אופציונלי), רשימה ביבליוגרפית, רשימת קיצורים (קיצורים שאינם קיצורים ביבליוגרפיים).

כתיבת עבודה אקדמית במקרא: מבחר מספרות העזר

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


הספר המרכזי בתחום זה הוא:

 Booth, Wayne C., Gregory G. Colomb, and Joseph M. Williams, The Craft of Research. Chicago Guides to Writing, Editing, and Publishing. Fourth Edition, Chicago: 2016.

כמו כן ראו (בסדר אלפביתי של שמות המחברים):
1. נבט אפרתי (ואחרים), העבודה האקדמית במוסד אקדמי - חלקיה ודרך הגשתה, מכון מופ"ת, תל-אביב 2002

יום שלישי, 14 בפברואר 2017

לידת נפלים ונכים על פי הספרות המסופוטמית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


לוח 1 של עלילת אתרחסיס, המוזיאון הבריטי
תקציר מאמרו של יעקב קליין, ׳עוברים ותינוקות בספרות המסופוטמית׳, מתוך: שמואל קוטק (עורך), אמבריולוגיה במקורות מזרח תיכוניים עתיקים ויהודיים. קורות: שנתון לתולדות הרפואה ומדעי הטבע כג (תשע״ו), הוצאת מאגנס, ירושלים תשע״ז, עמ׳ ז-כד

מאמרו של פרופ׳ יעקב קליין (המחלקה ללשון העברית והמחלקה לתנ״ך, אוניברסיטת בר-אילן) עוסק בעוברים ובתינוקות בספרות האותות (Omina) המסופוטמית. המאמר מקדים לכך סקירה קצרה של המיתוסים השומריים והאכדיים המתארים את בריאת האדם. 

Embryology in Jewish and Ancient Middle Eastern Sources: Korot vol.23 2015-2016

The Magnes Press

Samuel S. Kottek
 (ed.), Embryology in Jewish and Ancient Middle Eastern Sources: Korot vol.23 (2015-2016). The Magnes Press

EDITORIAL   
The present volume 23 of Korot has as main topics, first, embryology in Jewish and ancient Middle Eastern sources, and second, medicine in the Holocaust

אמבריולוגיה במקורות מזרח תיכוניים עתיקים ויהודיים: קורות כרך כג

שמואל קוטק (עורך), אמבריולוגיה במקורות מזרח תיכוניים עתיקים ויהודיים. קורות: שנתון לתולדות הרפואה ומדעי הטבע כג (תשע״ו), הוצאת מאגנס, ירושלים תשע״ז, עברית ואנגלית 464 עמודים

הוצאת מאגנס

תוכן העניינים, קט עמודים
יעקב קליין - עוברים ותינוקות בספרות המסופוטמית 

האם הצבע הכחול נזכר במקרא?

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


גוונים של כחול
איזה מהצבעים הבאים אינו נזכר במקרא? אדום, שני, ארגמן, תכלת, שחור, ירוק, כחול, לבן וצהוב? התשובה היא כמובן, כחול. הנביא יחזקאל מדמה את ישראל לאשה מתקשטת ואומר עליה: ‏רָחַצְתְּ כָּחַלְתְּ עֵינַיִךְ וְעָדִית עֶדִי (כג 40). מה פירוש כָּחַלְתְּ עֵינַיִךְ? 'כחלת' בא מן 'כוחל' (באכדית גוחלו, בארמית ובערבית - כחל), שהוא מן אבקה לאיפור העיניים בצבע כהה, קרוב לשחור. 'התכלת' שבמקרא (שמ' לה 23; לו 8, 35 ועוד) אינה הכחול הבהיר שבעברית החדשה אלא צבע שהופק מחלזונות שבחופי הים התיכון (גוונים שונים של כחול-סגול). אין במקרא מילת צבע למה שקוראים היום בעברית 'כחול'. 

יום ראשון, 12 בפברואר 2017

תמר לבשה את כתונת הפסים שלה

ר. מיפו, משוררת סופרת 

ר. מיפו, מתוך סדרת הבובות על כתונת הפסים

התחדשות
תָּמָר, שֶׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁלָָָָָבשָׁה אֶת כְּתוֹנֶת הפַּסִים שֶׁלָה, חִיְיכָה.
אִמָהּ הַיָפָה בַּנָשִׁים אָרגָה לְמַעֲנָה
וְתָּמָר עָמְדָה וְעָזְרָה לְיָדָה.
תָּמָר, הַיָפָה בִּבְנוֹת הַמֶלֶךְ, כֹּּּּּּּּּּּּּּה נָאוָוה,
לְמִִִִי הוֹעִיד אוֹתָה אָבִיהָ?
אִמָהּ אָרְגָה שִׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁידוּכִים לְמַעֲנָה,
וּלְאָחִיהָ אָמְנוֹן רְגָשׁׁוֹת עָזִים וְתַַַַַַַַַּאֲוָה.

יום שישי, 10 בפברואר 2017

שירת הירקון, שירת הים

בלפור חקק, משורר

קוֹל נְאָקָה שֶׁל סֶכֶר בַּמַּיִם

הָיִינוּ בַּהֲלִיכָה בְּפָּארְק הַיַּרְקוֹן
טִיּוּל שְׁנָתִי שֶׁל יְלָדִים מִירוּשָׁלַיִם
בְּבֹקֶר לַח, פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח.
רָאִיתִי שֶׁהַמּוֹרָה וְהַיְּלָדִים
מֵהַכִּתָּה שֶׁלִּי, כִּתָּה ח'
הוֹלְכִים כִּפְסוּקִים מִתּוֹךְ שִׁירַת הַיָּם
קַוִים שְׁחוֹרִים בְּתוֹךְ הַבֹּהַק מוּלִי
וְהַנַּחַל כֻּלּוֹ צִלּוּם שָׁחֹר לָבָן וּמוּעָקָה
וְכִתְמֵי חֵטְא
בִּסְבַךְ צִמְחִיָּה יְרֻקָּה.