יום שישי, 23 בפברואר 2018

תנ"ך גוטנברג - הספר הראשון בדפוס במערב

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


תנ״ך גוטנברג
היום לפני 563 שנה הוא התאריך הרשמי של הופעת הספר הראשון במערב שהודפס במכונת דפוס, הלא הוא ’תנ“ך גוטנברג‘. 23 בפברואר שנת 1455. יוהאנס גוטנברג נחשב לאבי מהפכת הדפוס. גולת הכותרת של מפעלו, הדפסת התנ“ך, נעשתה בעיר הולדתו, מיינץ שבגרמניה. לספר שני כרכים: הברית הישנה (הוולגטה) והברית החדשה. משערים שגוטנברג הדפיס 180 עותקים של התנ“ך. חלקם הודפסו על קלף וחלקם על נייר. לטקסט המודפס הוספו עיטורים צבעוניים שצויירו ביד כדי שהספרים המודפסים יידמו לכתבי יד מסורתיים. בגלל העיטורים כל עותק של תנ“ך גוטנברג הוא עותק ייחודי. כיום ידוע על 48 עותקים ששרדו, לא כולם שלמים. עותק שלם של הספר מוצג במוזיאון גוטנברג שבמיינץ.

על כלניות ונטעי נעמנים

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


מרבדים מרהיבים של כלניות מכסים עתה שדות רבים בארץ מהצפון ועד הנגב. הכלנית, הצומחת בר בארץ, היא צמח ממשפחת הנוריתיים. בתלמוד (בבלי, פסחים, דף לה ע“א) נזכרת ה"כלוניתא" (כלנית? פרג?). שמה המדעי של הכלנית הוא Anemone coronaria
ונהוג לזהותה עם ה“נעמנים“ שנזכרים בנבואת ישעיהו. הנביא מוכיח את ישראל על שכחת ה‘ ומנבא על העונש הצפוי לו: "על כן תטעי נטעי נעמנים / וזמורת זר תזרענו" (ישעיה יז 10). ראב“ע פירש ”נעמנים“ "כמשמעו בלשון קדר, והוא צמח שיצמח מהרה". הצמח ייתפשט בכרמים העזובים בעת שהארץ תינטש. בערבית נקרא הצמח שקאא'ק א-נעמאן = פצעי נעמן, כאילו צמחו הכלניות מדמו של האל נעמן (תמוז, אדוניס). הלכסיקוגרפים הסוריים רשמו כי הצמח הקרוי ביוונית אמנמונה קרוי בסורית כלוניתא = הכלה הקטנה. 'כלנית' היא הצורה העברית של 'כלוניתא'. השם ניתן לצמח משום צורתו הנאה.

יום חמישי, 22 בפברואר 2018

וינייטת שקופים אטומים: חילול ה', קידוש ה'


יצחק מאיר, הוגה דעות סופר ומשורר


וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם

יום רביעי, 21 בפברואר 2018

סיפור הבריאה כסיפורו של עומר הקטן - ספר ילדים של נויה שגיב


ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



יום שני, 19 בפברואר 2018

פרנואיד ונרקיסיסט על ספת הפסיכיאטר: על ספרו של עזגד גולד, מגילת אחשוורוש

פרופ' יעל שמש, אוניברסיטת בר-אילן

הוצאת רסלינג

עזגד גולד, מגילת אחשוורוש: פרשנות למגילת אסתר ולחג הפורים, רסלינג, תל-אביב 2017, 198 עמודים

יום ראשון, 18 בפברואר 2018

פורים - מסכות, תחפושות, רדיפות והמרות

פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

מה עוד מסתתר מאחרי קריאת המגילה בפורים?
מסכות, תחפושות, רדיפות והמרות
בין אסונות לשמחות


מגילת אסתר, אמסטרדם. צילום: יואב מזור
"Does anyone seriously believe that myth and literary fiction do not refer to the real world, tell truths about it, and provide useful knowledge of it?" Hayden White

חג פורים הוא החג הנחוג במחצית החודש השנים עשר, חודש אדר, לפי הלוח המקראי, כזיכרון ליום שבו ניצלו היהודים מיד אויביהם שזממו להשמידם כמתואר במגילת אסתר. י"ד באדר הפך ליום שבו זוכרות קהילות ישראל מדי שנה זיכרון כפול: את איום הכיליון שעמד לפתחן של קהילות יהודיות בגולה, בשל נבדלותן  של קהילות מיעוט, שעוררו לא פעם תחושת איום וחשד בחתרנות בקהילת הרוב שבתחומה התגוררו,  בשל זרות אורחות חייהם, ואת  יום חג המציין את נס הצלתן של קהילות יהודיות מהאשמות שנאשמו על לא עוול בכפן, ואת ישועתן מסכנת השמדה וכיליון שריחפה עליהן בשל האשמות שווא אלה לאורך ההיסטוריה.

יום שבת, 17 בפברואר 2018

המאבק על הזהות היהודית: מה מסתתר במגילת אסתר

הרצל ובלפור חקק



חג הפורים נתפס בעינינו כחג משעשע, כזמן של תחפושות והחלפת זהויות. עם זאת, איננו שוכחים, שבחג גם הולכים לבית כנסת לשמוע קריאת מגילה, וזה בכל זאת נתפס בעינינו כחג דתי. אנו מהרהרים אז הרהור שני: המגילה אמנם נקראת בבית הכנסת, אך כיצד זה הפכה המגילה לכתב קודש תנ"כי, למרות שזו מגילה ש"אין בה אלוהים"?

יום שישי, 16 בפברואר 2018

בגיל אין גיל


פרופ׳ עדנה אפק, משוררת סופרת וחוקרת




עַד אֲשֶׁר לֹא־יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה
וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין־לִי בָהֶם חֵפֶץ (קהלת יב)

יום חמישי, 15 בפברואר 2018

מה בין 'שושן הבירה' לשושן כבירה?

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


ההחלטה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה (אס' ג 15). הפסוק מבדיל בין 'שושן הבירה' שבה ישבו המלך והמן ובה ניתנה 'הדת' לבין 'העיר שושן', שבה ישבו התושבים הרגילים. עיר לחוד ובירה לחוד. הצירוף ’שושן הבירה‘ מופיע עשר פעמים במגילת אסתר (א 2, 5; ב 3, 5, 8; ג 15; ח 14; ט 6, 11, 12) ומשמעותו החלק המבוצר של העיר שושן (השוו נחמיה ב 8; ז 2). ’בירתא‘ בארמית ו-birtu באכדית פירושן מצודה או מבצר. ספר דברי-הימים מספר על ’הבירניות‘ (צורת הרבים של ’בירה‘) שבנו יהושפט ויותם מלכי יהודה (דה“ב יז 12; כז 4).

יום שלישי, 13 בפברואר 2018

קונספירציה! מסר חתרני במגילת אסתר!

ד”ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות)

שימו לב, קונספירציה! מסר חתרני במגילת אסתר!


נוסח המסורה של מגילת אסתר עוצב בדרך מגמתית, כדי לגרום לריהאביליטציה לצאצאי שאול ובעקבות זאת - לספק בסיס תיאולוגי-משפטי לזכות למלוכה עתידית של בית שאול. מגילת אסתר היא ביטוי לתפיסה, שלא השלימה עם עליית בית דוד, אם כי הודתה בחטאו של שאול - חטא שגרם להדחתו מן המלוכה. תיקון החטא מתיר לצאצאי שאול לחזור למלוכה: אסתר מבית שאול נעשית מלכה ומרדכי - משנה למלך. תבנית הסיפור וביטויים מיוחדים בתוכו מציגים עמדה מנוגדת לעמדה הדומיננטית במקרא, המציגה את בית דוד  כמושיע שנבחר על-ידי אלוהים למשול בישראל במקום שאול.

מגילות אסתר אחרות (ביוונית)

פרופ' עמנואל טוב, האוניברסיטה העברית


כשלימדתי את מגילת אסתר לפני שנים אחדות שאלתי את התלמידים מה משך אותם למגילת אסתר. שמעתי תשובות כגון “ספר יפה”, “סיפור מרתק”, “ספר שבמרכזו עומדת אשה”. אף אחד לא אמר “ספר מקומם”, מפני שלא באים ללמוד נושא מרגיז. אולי הספר באמת לא קומם אף אחד מבין התלמידים, אבל במשך הדורות הספר הקצר הצליח להרגיז לא-מעט אנשים, במיוחד לא-יהודים, והוא גרם ללא-מעט התבטאויות אנטי-שמיות.
המגילה כוללת סיפור מקסים ומושך. החל בפסוק הראשון הקוראים נמצאים במתח מתמיד כשהם רוצים לדעת כל העת מה תהיה ההתפתחות הבאה. בעיניי המתח נעצר בפרק ט שכן הוא מכיל תיאור ארוך מדיי של ההרג. את כל ההיבטים הללו היטיבה לתאר א’ ברלין בפירושה למגילת אסתר בסידרת “מקרא לישראל”. תוך כדי כך היא הרחיבה את הדיבור על האמצעים הספרותיים שבהם משתמש המספר כדי לבנות את המתח. 

יום ראשון, 11 בפברואר 2018

החרש: כי מי יוכל למוות?

יצחק מאיר
ליום השנה למותו יצחק לבני נ"ע

HD Death Valley Wallpapers | Background ID:159281161

הַחֲרֵשׁ

עץ הדעת - תאנה?

ד״ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות)



האם ניתן לזהות את ׳עץ הדעת טוב ורע׳ של סיפור גן העדן עם עץ הידוע מעולמנו?

יום שישי, 9 בפברואר 2018

וינייטת חסד ההוראה: מטעמים ערוכים

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות


הוראה היא לא רק אמנות. היא גם חסד. לעיתים נס.

יום חמישי, 8 בפברואר 2018

רצפת פסיפס מהתקופה הרומית נחשפה בגן לאומי קיסריה

התגלית מלמדת על קיסריה בתקופה הרומית


 הפסיפס שנחשף בקיסריה ועבודות השימור של משמרי רשות העתיקות. 
צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

יום שלישי, 6 בפברואר 2018

קריאה פמיניסטית ב׳מלכים ג׳ של יוכי ברנדס

ד״ר אילנה סטוקמן, חוקרת חינוך ואנתרופולוגיה/סוציולוגיה. מפרסמת ספרים על דת, חברה וחינוך.* לומדת בבית המדרש הישראלי לרבנות. 

הוצאת כנרת-שרף

טקסט, דמיון ומציאות במדרש העכשווי של יוכי ברנדס

יום שישי, 2 בפברואר 2018

וינייטת יתר שהיה ליתרו: ממדין ללשכת הגזית

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר



וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע

יום רביעי, 31 בינואר 2018

ממצאים מתקופת בית ראשון ואחריו נחשפו באתר עין חניה שבהרי ירושלים



מטבע כסף נדיר מהמאה ה-4 לפני הספירה, מהקדומים שהתגלו עד כה בסביבות ירושלים. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

כלב כבעל-חיים וכשם אדם במקרא


ד״ר אילן אבקסיס, מכללת גורדון




כֶּלֶב וכָּלֵב - מה ביניהם?

יום שני, 29 בינואר 2018

אני מאמינה: ערכים, זהות ועתידה של מדינת ישראל

נעמי סרוקה, מורה ומחנכת*


סוגיות מפתח בנוגע לזהות ולערכים מחייבות התייחסות בימים אלה של דיון גורלי במהותו של חוק הלאום. כל מי שמאמין בשיוויון, מוסר, צדק חברתי וערבות לכל אדם, וחש מחויב לקדמם, חייב להתייחס לאמונה היהודית לא רק לפי הדרכים בהן היא מיושמת היום, אלא בעיקר לפי הערכים המרכזיים אליהם האמונה היהודית התחייבה מראשיתה, ושאליהם חובתנו להחזיר ולקדם את המדינה היהודית. הערכים היהודיים האמיתיים הם אמונה בשיוויון כל אשה ואיש, ללא הבדל אם הם יהודים או לא, ובעקרונות המוסר, החירות והצדק החברתי לכל. המפתח הערכי והמעשי לתיקון לאומי, אזרחי וחברתי נמצא במחויבות משותפת רחבה לערכים אלה תוך הדגשת היותם עיקרי היהדות. 

יום ראשון, 28 בינואר 2018

סיפור יוסף - הבטים אמוניים, לאומיים וכלל אנושיים

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

סבינה סעד, יוסף וכתונת הפסים
סיפור יוסף הוא סיפור ביוגרפי רחב יריעה. הוא משתרע מפרק לז בספר בראשית ועד סוף הספר בפרק נ ומתאר את קורותיו של יוסף מנעוריו בכנען והוא בן שבע עשרה שנה ועד מותו במצרים בגיל 110. מדוע זכה סיפור יוסף לתשומת הלב הבולטת הזאת? האם יש להסיק ממנה שהיו שראו ביוסף ’אב רביעי‘ שנוסף על אברהם, יצחק ויעקב? נראה שלא זה ההסבר לתופעה. 

סבינה סעד, יוסף וכתונת הפסים

פולין מחוקקת ומוחקת

יצחק מאיר, שגריר ישראל לשעבר בבלגיה ובשוויץ

Birkenau a group of Jews walking towards the gas chambers and crematoria

סכנה: פולין חלוצת עליונות לאומנית

יום שישי, 26 בינואר 2018

יום חמישי, 25 בינואר 2018

בשלח לבדו לא הספיק: וינייטת יצא ושוב

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר



מכת בכורות הכריעה את מצרים. 

יוסף, אחיו ואשת פוטיפר

שולה ברנע, משוררת ולשונאית



לחוש גדולתו מקרוב

יום שלישי, 23 בינואר 2018

בראשית ברא אדם

פרופ׳ עדנה אפק, חוקרת, סופרת ומשוררת


בְּרֵאשִׁית בָּרָא אָדָם

יום ראשון, 21 בינואר 2018

Sibling Tension – Rachel and Leah

Leora Londy-Barash, Rabbinical Student at Hebrew Union College, Jerusalem

Leah Conceives a Son to Win the Love of Her Husband from Rachel

Sibling rivalry can be one of the great dividers in a family dynamic.  The source of the tension is usually correlated with siblings trying to outshine one other, but can also be due to outside parties stirring the pot.  In the Biblical narrative of the sisters, Rachel and Leah, they were pulled apart by tension created by their father, Lavan; tension surrounding the love or lack thereof by their shared husband; and tension regarding fertility and womb envy.  They were used as pawns in power-plays between different parties and were never given the true opportunity to grow a sisterly bond.

יום שבת, 20 בינואר 2018

השועל הלבן - סיפור עם מוסר השכל של זואי


מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז (תהלים ח, ג) 



יום שישי, 19 בינואר 2018

בכמה מכות הוכו המצרים?

סבינה סעד, מכות מצרים
אם ישאל השואל: בכמה מכות הוכו המצרים? עשוי הנשאל להיעלב, שהרי כל ילדה וילד יודעים את התשובה המסופרת בתורה - עשר מכות (שמות ז-יא). והנה, השקפה שונה עולה מן המזמורים ההיסטוריים שבספר תהילים, המונים את מכות מצרים (עח, מד-נא; קה, כח-לו). בשני המזמורים מניין המכות הוא שבע, שאף הוא, כמו המספר עשר, מספר של שלימות. 

יום שלישי, 16 בינואר 2018

רחב הזונה – קוים לדמותה

פרופ׳ רננה פרס, האוניברסיטה העברית ובית המדרש הישראלי לרבנות


כניסת עם ישראל לארצו היא שלב מכונן במערכת היחסים שבין עם ישראל וארץ ישראל. אחרי שנות עבדות ארוכות במצריים, וארבעים שנות נדודים במדבר, העם עומד, פיסית, גיאוגרפית ורוחנית, בפני החזרה לארץ וההתיישבות בה. תחילת תהליך הכניסה מתוארת בספר יהושוע בפרק ב. יהושוע שולח מרגלים לראות את יריחו וסביבותיה כדי להתחיל את מסע הכיבוש. לאור העובדה שהכוחות המניעים במקרא הם ברובם גבריים, מפתיע לראות, שבמרכזו של הסיפור הזה עומדת גיבורה ולא גיבור. אישה. ולא סתם אישה אלא אישה כנענית שהיא גם זונה – רחב. 

יום ראשון, 14 בינואר 2018

יום חמישי, 11 בינואר 2018

מול קוצר הרוח והעבודה הקשה: וינייטת בכל יום שיבוא

יצחק מאיר, הוגה דעות סופר ומשורר*


פרעה רעמסס השני

בֹּ֣א דַבֵּ֔ר אֶל־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וִֽישַׁלַּ֥ח אֶת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֽוֹ

עברית של מקרא - (לא) רחוקה היא ממך

פרופ' משה ציפור, אוניברסיטת בר-אילן

הנה כמה הרהורים:
אינני יודע איך ניתן להשיב את לב הציבור בכללו אל התנ"ך, כשם שלא קל להשיב את לבו אל
נושאים ותחומים אחרים שהיו בעינינו בגדר ערכים (מסעות "מים אל ים", ברגל, ולינה על הרצפה בבית ספר; מוסיקה קלאסית; קריאה בכלל). אני זוכר שבהיותי בן 15 קראנו בשקיקה את דרויאנוב מכאן ואת עגנון מכאן (זו לא חכמה; למדתי בישיבה עם לימודי תיכון), שוחחנו וכתבנו זה לזה מכתבים בלשון עגנונית ועם שיבוצים מלשון התנ"ך. הידע שלנו בדקדוק עברי ובתחביר היה רב; היינו - כל הכיתה - ברמה כזו, שהיינו יכולים לנקד למשוררים את שיריהם ללא שגיאות. אחד משעשועינו היה לנקד את לוחות המודעות ברחוב, לעתים בצורה ליצנית. וכך למשל, הייתה פרסומת לסרט בשם "מלך בָּנָיו יוֹרֵק". דומני שספרי הקריאה שלנו היו רוויים ידע של ממש, גם אם היו אלה מן הסוגה המכונה ספרות טיסה, להעברת זמן.

יום ראשון, 7 בינואר 2018

אתר פרהיסטורי בן כחצי מליון שנה נחשף בג'לג'וליה שבשרון


מאות אבני יד שיצר האדם הקדמון נחשפו בחפירה. צילום שמואל מגל, רשות העתיקות

חקירת התגלית תתרום להבנת אורח החיים וההתנהגות האנושית לפני כחצי מיליון שנים

יום שישי, 5 בינואר 2018

המסורות על שאול וביתו בשמות מקומות באזור הגלבוע

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



עין דור, הר שאול, גבעת יהונתן, הר אבינדב, הר מלכישוע, אביטל, שדי תרומות, מירב ועוד…

יום חמישי, 4 בינואר 2018

קץ מלכות הטירוף: וינייטת הנשים אמיצות הלב

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר


מוקדש לסופר אהרון אפלפלד, שנפטר היום לבית עולמו, שסיפר את חיינו בספריו.

העם היהודי כקהילת זכרון

פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית




העם היהודי נוצר כקהילת זיכרון שראשיתה במשפחת אברהם, יצחק ויעקב, השותפה בברית בין האל למשפחת אברהם, על צאצאיה בני שנים עשר השבטים, על פי הכתוב באסופה המקראית. ייחודו של העם היהודי על פי ההיסטוריוגרפיה המקראית היה נעוץ בעובדה שירד כמשפחה של אנשים חופשיים למצרים בשל רעב כבד שהיה בארץ, כמתואר בראשית ספר שמות (א 6-1), השתעבד בארץ הנילוס בעל כורחו בשל נסיבות פוליטיות משתנות (א 22-8), סבל שם בגוף ובנפש את סבל העבדות האכזרית, ויצא ממצרים אחרי ארבעה דורות של שעבוד, בהנהגתו של משה איש האלוהים.

יום שלישי, 2 בינואר 2018

אהבה היא סוד וחידה ופותר אי אפשר שיהיה לה: הרהורים בהשראת שיר השירים ה', ב'-ו'

יצחק מאיר, משורר, סופר והוגה דעות

אהבה, ייסורים וחרדה
אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי-לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא-טָל קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה.  פָּשַׁטְתִּי אֶת-כֻּתָּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה רָחַצְתִּי אֶת-רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם.  דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן-הַחֹר וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו.  קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי וְיָדַי נָטְפוּ-מוֹר וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל.  פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי.

יום שני, 1 בינואר 2018

׳לשרער׳ - טביעת חותם מתקופת בית ראשון נחשפה בירושלים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

טביעת החותם. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

טביעת החותם - לשערער

כי מלאה הארץ חמס

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת, סופרת וחוקרת 



כי מלאה הארץ חמס

יום ראשון, 31 בדצמבר 2017

תמיהות על האל האחד אשר שומע אבל...

        משה שפריר, משורר
  


         
   
אֵין דָּבָר יוֹתֵר תָּמוּהּ מֵאֲשֶׁר הָאֵל הָאֶחָד אֲשֶׁר שׁוֹמֵעַ... אֲבָל 
         

יום שישי, 29 בדצמבר 2017

אין גלמוד יותר מקבר ישראל בניכר: וינייטת השבועה

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות


וְהַעֲלִתֶ֥ם אֶת־עַצְמֹתַ֖י מִזֶּֽה, בראשית נ, כה

יום רביעי, 27 בדצמבר 2017

ספר ישעיה בקליפת אגוז: תמצית הרעיונות העיקריים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית




‏מִי־שָׁמַע כָּזֹאת מִי רָאָה כָּאֵלֶּה?

החפצה של נשים צעירות - וְאֶבְכֶּה עַל בְּתוּלַי

מתן מורג, מורה ומחנך



בת יפתח, עלמה צעירה ודעתנית, בתו של המנהיג הצבאי של העם במשך שש שנים (שופ' יב 7), הועלתה קורבן. ואף אחד לא התנגד. שתיקתו של אביה ושל העם נוכח הקרבתה מחייבת אותנו להניח כי היה בבת יפתח מרכיב שאִפשר לקבל את הקרבתה בשלוות נפש, שכן מספר דורות אחריה, כאשר נדרש המלך הראשון להרוג את בנו כיון שהפר את איסור האכילה, היה זה העם שמנע את הרצח (שמ"א יד). ובכן בת יפתח הייתה בת. ובתולה.

יום ראשון, 24 בדצמבר 2017

בית מקרא סב,ב תשע״ז: תוכן העניינים


בית מקרא סב,ב תשע״ז: תוכן העניינים

הני שקולניק: ציורי תנ״ך בחרוזים


הני שקולניק, אומנית ילידת 1919. נולדה בגרמניה, ברחה מאימת הרייך השלישי לאיטליה, כומר הצילה את חייה. נישאה, ונולדה לזוג בת יחידה, סבינה סעד, שהיא אומנית בזכות עצמה. שקולניק היתה בנעוריה ספורטאית. עסקה צילום באיטליה והיתה לצלמת מפורסמת עטורת גביעים ומדליות. היא אוטודידקטית בלימודי צילום שלה. למדה לבד מספרים של צלמים מפורסמים כמו פיינינגר. בגיל מופלג עלתה לישראל והחלה ליצור בחרוזים. יצרה עשרות תמונות, ביניהן סצינות תנ״כיות. עבודותיה מצטיינות במבט מקורי, אופטימיות והתאמת צבעים מקסימה. שקולניק לא מאפשרת לגיל, למצב הבריאות (היותה מרותקת לכסא גלגלים) ולקשיי ההגירה לפגוע בכושר יצירתה ובחדוות החיים שלה. קיבלה פרס של חביבת הקהל מבית אביחי בשנים 2014 ו2011. ומבית אביחי ומוזיאון ישראל ביחד בשנים 2012 ו-2011. 

יום שישי, 22 בדצמבר 2017

יוסף ממצרים ועד הנה: וינייטת ישראל בארץ גושן

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר


שני פתרונות פתר יוסף את חלום פרעה. בעומדו לפניו אמר לו כי שבע הפרות הרזות  שבלעו את השמנות  ולא נודע כי באו אל קרבנה, היו נמשלן של שבע שנות רעב במצרים בהן ייאלצו אוכלוסי הממלכה לאכול כבר בשנה שנתיים הראשונות  את השפע שנצבר בשבע שנות השובע שקדמו לאסון. 'שבע הפרות דקות הבשר כבר עומדות על היאור', פתר יוסף, 'איש לא רואה אותן. בשפע נראות רק השמנות. זכית כי בחלומך פתח האלוהים עיניך, והנה אתה רואה מה שאיש שבע לא רואה, ולא יחדל לא לראות עד שהשמנות תיאכלנה.  אתה מלך. עכשיו שאתה רואה עתידות, קבל על עצמך אחריות היום לגורל שיבוא את ממלכתך מחר'.